עששת הבקבוק

עששת הבקבוק – מה זה עששת הבקבוק ואיך להימנע

עששת הבקבוק היא עששת שמתפתחת אצל תינוקות, בדרך כלל בעיקר בשיניים העליונות הקדמיות, אבל לא רק. מצב של עששת עלול להוביל לחורים בשיניים ויחד איתם לכאבים, לחוסר תאבון, ובמצבים קשים יותר אפילו לחום ולזיהומים. במצבים קיצוניים במיוחד עלול התינוק לאבד את שיני החלב שלו בעקבות העששת, מה שיוביל לבעיות בצמיחתן ובבקיעתן של השיניים הקבועות בהמשך.

איך נוצרת עששת הבקבוק ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותה?

עששת הבקבוק עלולה להיגרם כאשר התינוק 'מבלה' עם נוזלים המכילים סוכר בפיו לזמן ממושך. אחד הגורמים הנפוצים לעששת מסוג זה הוא מצב שבו הילד נרדם בעזרת הבקבוק, המכיל כל נוזל שאינו מים. גם חלב אם או תחליף חלב מכילים סוכרים ועלולים לגרום להיווצרותה של העששת. דרכים נוספות המובילות לפיתוח עששת הן הרגלים של מוצץ הטבול בדבש, בסוכר או במיץ, או העברת חיידקים מפיו של ההורה אל התינוק – שימוש באותה כפית, ניקוי המוצץ בעזרת הפה וכדומה.

הדרך למנוע את התפתחות העששת היא ראשית לא להרגיל את התינוק להירדם בעזרת בקבוק בכלל, ואם זה כבר קורה אז רק בעזרת בקבוק המכיל מים. שנית, אין לחשוף את הילדים למשקאות מתוקים בכלל. זהו הרגל שברגע שיאמצו, כבר יהיה קשה מאוד להיגמל ממנו, וחבל.

שגרת צחצוח

בנוסף, מרגע שמתחילה צמיחת השיניים, יש להכניס לשגרה הרגלי צחצוח שיניים בבוקר ובערב, מדי יום. בתחילה כמובן כדאי שאתם, ההורים, תצחצחו את שיני הילדים, בעדינות רבה ועם מברשת רכה. אם תהפכו את זה לטקס בעל חשיבות שמסמל על התבגרותו של התינוק, הוא ישמח לאמץ אותו לכל חייו. ככל שיגדל, יוכל הילד לצחצח את שיניו בעצמו, אך כיוון שלא תמיד הטקסיות וההתבגרות יישארו תמריץ מספיק מוצלח, כדאי להיות שם לצידו ולוודא שהצחצוח אכן נעשה, ובאופן מוצלח.